​

​

בדיקת הערמונית וסרטן ערמונית

​

סרטן הערמונית הוא השכיח ביותר בגברים ומתרחש ביותר מ 12% מהגברים. ישנו ויכוח בין הרופאים לגבי הנחיצות של בדיקות סקר לסרטן הערמונית. בדיקת הסקר השכיחה ביותר מעבר לבדיקה רקטלית של הערמונית ע״י הרופא היא בדיקת דם ל PSA. PSA הינו חלבון המיוצר בבלוטת הערמונית והוא ספיציפי לבלוטה. הוא אינו מיוצר בשום מקום אחר בגוף פרט לערמונית. החלבון אינו ספיציפי לסרטן הערמונית וריכוזו גדל כאשר הערמונית גדולה יותר. כלומר, גם במקרה של הגדלה שפירה של הערמונית שכיח לראות ערכים מוגברים של PSA. ערך ה PSA אינו מספר אבסולוטי אלא תלוי בגיל ובגודל הערמונית. הצורך בביופסיה או בהדמיה כמו MRI של הערמונית נקבע ע״י האורולוג בתיאום עם המטופל ועל פי פרטים שונים שקשורים למקרה.

 

טיפול תרופתי לערמונית

​

ישנן משפחות שונות של תרופות לטיפול בערמונית מוגדלת. המשפחה השכיחה ביותר היא משפחת ״חסמי אלפא״. תרופות ממשפחה זו כוללות בין השאר טמסולוסין (אומניק), אלפוזוסין (קסטרל), טרזוסין (היטרין) וקדקס. תרופות אלה עובדות על ידי הרפיית שריר חלק שנמצא בתוך בלוטת הערמונית, סביב צינור השתן. הרפיית השריר סביב צינור השתן מסייעת לפתוח אותו ומאפשרת השתנה בזרם טוב יותר. תרופות אלה גם משמשות להורדת ל״ד ועל כן עשויות לגרום לסחרחורת אם לחץ הדם נמוך יחסית. תופעת לוואי שכיחה נוספת היא ״שפיכה אחורית״. זוהי תופעה המתרחשת כתוצאה מהרפיה של האיזור בין הערמונית לשלפוחית הנקרא צוואר השלפוחית. בזמן אורגזמה ושפיכה הזרע נסוג אחורה לתוך השלפוחית במקום החוצה ועל כן בזמן אורגזמה אין שפיכה של נוזל זרע החוצה אלא רוב נוזל הזרע חוזר פנימה לתוך שלפוחית השתן.

תרופות נוספות הן תרופות ״אנטי כולינרגיות״ או ״אנטי מוסקריניות״ ותפקידן למנוע את הדחיפות והתכיפות בהשתנה. תרופות שכיחות בקבוצה זו בין השאר הן אוקסיבוטינין, טוביאז, דטרוסיטול, וזיקייר וספזמקס.

 

מתי מבצעים ניתוח ערמונית

 

בדרך כלל השלב הראשון כאשר המטופל פונה לרופא עם תלונות של השתנה הוא נסיון עם תרופות. התרופות גורמות להטבה בדרך כלל זמנית וקלה למדי בהשתנה אך פעמים רבות זה מספיק ומאפשר למטופל להתרוקן באופן סביר. כאשר התלונות חוזרות למרות טיפול תרופתי או כאשר ישנו סיבוך כתוצאה מההגדלה השפירה יש צורך בניתוח ערמונית. הסיבה השכיחה ביותר להזדקקות לניתוח ערמונית היא חומרה של התלונות של ההשתנה. כאשר מנסים תרופות והן אינן עוזרות יותר בהקלה של תלונות ההשתנה – יש צורך בניתוח ערמונית. ישנם סיבוכים אפשריים כתוצאה מהגדלה שפירה של הערמונית כגון אצירת שתן, זיהום בשתן, דימום בשתן או אבני שלפוחית.

 

אצירת שתן

​

אחת התופעות במתרחשות כתוצאה מהגדלה שפירה של הערמונית היא החלשות לאורך שנים של שריר השלפוחית. בשנים הראשונות שבהן שלפוחית השתן נאלצת לעבוד כנגד חסימה מהערמונית יש עיבוי של שריר השלפוחית. לאורך שנים שלפוחית השתן עובדת כנגד צינור השתן החסום ובסופו של דבר לשריר של שלפוחית השתן אין כח יותר לעבוד כנגד החסימה והשריר אינו גורם יותר להתרוקנות מלאה. מתחילה להיווצר שארית שתן. כאשר השלפוחית מגיעה לסוף הדרך ואינה מסוגלת להוציא את השתן יותר ישנה אצירת שתן מלאה. במצב כזה פונים לרופא או לחדר המיון ואז יש צורך בהכנסת קטטר שתן. קטטר השתן עובר דרך השופכה ונכנס לשלפוחית השתן. הוא מנקז את הנוזלים שהצטברו בשלפוחית והנוזלים מנוקזים לשקית שתן. במצבי קיצון של אצירת שתן ישנו לחץ אחורה של עודף הנוזלים חזרה לכיוון הכליות ואז נוצרת אי ספיקת כליות חמורה. לאחר הכנסת הקטטר יש ברוב המקרים שיפור בתפקודי הכליות. במקרים כאלה עדיף לא לנסות להוציא את הקטטר אלא הפתרון היעיל היחידי הוא ניתוח ערמונית.

​

זיהומים חוזרים בדרכי השתן

 

אחד המנגנונים החשובים ביותר למניעת זיהומים בדרכי השתן הוא ריקון מלא של שלפוחית השתן בכל השתנה. חיידקים העולים דרך פתח השופכה לשלפוחית מנסים להדבק לדופן השלפוחית ולגרום זיהום. בזמן ההשתנה יש ריקון מלא של השלפוחית ועל כן החיידקים המנסים לגרום לזיהום נשטפים החוצה. במצבים שבהם אין התרוקנות טובה של שלפוחית השתן כתוצאה מחסימה של הערמונית מתפתחות שאריות שתן כלומר אין יכולת התרוקנות מלאה. במצב הזה החיידקים נותרים בתוך השלפוחית ויכולים להדבק לדופן השלפוחית ולגרום לזיהום או דלקת בדרכי השתן (UTI). שיפור ההתרוקנות של השלפוחית אם בעזרת תרופות לערמונית או ניתוח ערמונית מאפשר התרוקנות טובה יותר ומונע דלקות בעתיד.

 

אבנים בשלפוחית השתן

 

במצבים של היעדר התרוקנות טובה של שלפוחית השתן כתוצאה מחסימה של השלפוחית ישנו משקע היכול להצטבר ולהתגבש ביחד וכך נוצרות אבני שלפוחית. אבנים בדרכי השתן עשויים לגרום לגירוי רירית השלפוחית וכתוצאה מכך לדחיפות ותכיפות בהשתנה. חיידקים עשויים להדבק לאבנים ולגרום לדלקות חוזרות בדרכי השתן. בנוסף האבן עשויה לשפשף את הדופן ולגרום לדימומים חוזרים בדרכי השתן. ריסוק האבנים בשלפוחית נעשה ברוב המקרים דרך השופכה בעזרת לייזר הולמיום או בעזרת אמצעים אחרים. אחד היתרונות של ניתוח HoLEP הוא שניתן לרסק את אבני השלפוחית באותו הלייזר המשמש לניתוח הערמונית ואין צורך להחליף מכשיר או להחליף לייזר על מנת לרסק את האבנים. הדרך למנוע חזרה של אבני שלפוחית הוא לשפר את ההתרוקנות בדרכי השתן. זאת ניתן לבצע ע״י ניתוח ערמונית שנעשה באותו הזמן שבו מרסקים את האבן בשלפוחית. HoLEP הוא פתרון מושלם לבעיה כזו.